פרולוג
- Harel Madhala
- 5 ביוני 2017
- זמן קריאה 1 דקות
פרולוג
במהלך הטיול שלי אחרי צבא במזרח היה לי ברור שברגע שאגיע לויאטנם אני אקנה אופנוע ואחרוש את המדינה מדרום לצפון, לא היה אכפת לי איך אני יעשה את זה וכל החודשיים הראשונים של הטיול שהתחילו בתאילנד ואחר כך בקמבודיה עסקתי בלמצוא אנשים שאיתם אגשים את הגחמה המשוגעת הזאת. לאורך הדרך אנשים ניסו להניע אותי מלעשות את זה בטענה מוצדקת אגב, שמדובר בדבר מאוד מסוכן ושהנהיגה בויאטנם שונה מכל דבר שאני מכיר.
במהלך החודשיים הראשונים במזרח החלטתי שבכל הזדמנות שתיהיה לי אני אשכור אופנוע על מנת לצבור שעות נהיגה והסתגלות לחוקי הנהיגה במזרח הרחוק, בתאילנד הנהיגה בצד שמאל בהתחלה קצת מבלבלת אבל מהר מאוד הסתגלתי ואפשר להגיד שמדובר במדינה שקל לנהוג בה והחוקי תנועה די ברורים ואפילו הנהגים יחסית בסדר. לאחר מכן המשכתי לקמבודיה שבה רוב הזמן לא יצא לי לנהוג יותר מדי עד שהגעתי ליעד האחרון של במדינה, העיר קאמפוט. בקאמפוט החלטתי שאני משתקע לזמן יחסית ממושך ושאני משכיר קטנוע ומטייל לבד, השותף שלי לטיול החליט שגם הוא עושה את זה על אף שמעולם לא רכב על קטנוע מלבד כמה מטרים בודדים בתאילנד שבהם הוא ביקש לנסות.
קאמפוט הפכה לקרקע יחסית רגועה ללימוד רכיבה והשותף לאט לאט החל להבין את העקרונות ובעיקר לצמצם את הנפילות למינמום ולתרגול השליטה בכלי. מסתבר שמבחינת חוקי הנהיגה(יותר נכון החוסר בהם) קמבודיה מאוד דומה לויאטנם אם כי בצורה הרבה פחות צפופה ועם יותר מרחב, מה שנתן לנו קצת מושג מול אנחנו עומדים להתמודד כשנגיע לויאטנם.
Comments